מוטיב האור בתרבות ישראל

בבית המקדש האירה המנורה
ובעבר הדליקו אבוקות בשמחת בית השואבה.

אנחנו כיום מדליקים נרות שבת,
נר הבדלה,
נרות חנוכה,
נרות בחתונה,
ומדורות ל"ג בעומר.

האור מביא שמחה,
תפקידו של החושך הוא למעשה להבליט את האור.
האור גם מסמל סוד לפי דברי הבעל שם טוב: אור בגימטריה – רז.

אפילו באור של נר נשמה שאנו מדליקים יש מסר חיובי שבו אנו מאירים נשמת האדם, אור הנצח.
"נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז)

אם אתם רוצים לתת אור לאחרים – עליכם לזהור בעצמכם

כוכבים אינם יכולים לזהור ללא החושך.

תאירו את עצמכם באש של תשוקה, ואנשים יגיעו מרחוק לחזות באור הבעירה.

חושך אינו סימן שאין אור, ברוב המקרים הוא רק רומז שאנחנו לא במקום הנכון כדי לקבל את האור (דיאטר אורדורף)

הפצע הוא המקום שדרכו האור נכנס (רומי)

להיות נר זה לא קל. כדי לתת אור לאחרים הוא צריך להשרף בעצמו (רומי)

לב פתוח הוא כמו שמים שמפיצים אור (חאפיז)

תאירו את האור שלכם, והאנשים הנכונים ימצאו אתכם.

עדיף להדליק נר מאשר לקלל את החשיכה (אלינור רוזוולט)

יופי הוא לא במראה של הפנים. יופי הוא האור של הלב.

אם אתה מדליק אור למישהו אחר, אור זה גם יאיר את הדרך שלך (בודהה)

שרדתי, כי האש בתוכי בערה יותר מהאש שמסביבי

לפעמים, מקבלים את האור החזק ביותר מגשר שרוף (דון הנלי)